משקפי ראיה בהתאמה אישית

זו שאלה שאני שומעת כמעט כל יום, ויש לה תשובה די פשוטה. הסימן במרשם אומר לאיזה כיוון העין צריכה עזרה.

מינוס מתקן קוצר ראייה. מי שיש לו קוצר ראייה רואה טוב מקרוב, אבל מתקשה לזהות דברים רחוקים: שלט רחוב, לוח בכיתה, פנים של מישהו בצד השני של החדר. בעין כזו האור מתמקד מעט לפני הרשתית, ועדשת המינוס מזיזה את נקודת המיקוד אחורה, בדיוק למקום הנכון.

פלוס מתקן רוחק ראייה. כאן הקושי הוא בעיקר מקרוב, והוא מופיע לפעמים כעייפות, מאמץ או כאב ראש אחרי קריאה ועבודה מול מחשב, עוד לפני שמרגישים טשטוש. עדשת הפלוס עוזרת לעין למקד ומורידה את המאמץ. גם משקפי קריאה הם עדשות פלוס, אבל מסיבה אחרת: הם מפצים על ירידה בגמישות של עדשת העין עם הגיל.

ויש עוד תופעה שאנשים שואלים עליה: למה עם משקפי פלוס העיניים נראות מבחוץ גדולות יותר, ועם משקפי מינוס הן נראות קטנות יותר. עדשת פלוס עבה במרכז ופועלת קצת כמו זכוכית מגדלת, ולכן מי שמסתכל עליכם רואה את העין מוגדלת. עדשת מינוס עבה בשוליים ומקטינה את מה שמאחוריה. זו תכונה אופטית של העדשה, והיא לא אומרת שום דבר על איכות המשקפיים או על חומרת הבעיה. במרשמים גבוהים אפשר להקטין את האפקט עם עדשה דקה יותר ומסגרת קטנה יותר.

יש גם מי שצריך עזרה בשני הכיוונים, גם לרחוק וגם לקרוב. במקרה כזה אפשר להחזיק שני זוגות, או לעבור למשקפי מולטיפוקל, שבהם עדשה אחת מכסה את כל המרחקים. זה תחום ההתמחות שלי, ויש לו עמוד משלו.