קרטוקונוס בגיל צעיר: סימנים ועדשות

קרטוקונוס בגיל צעיר הוא מצב שבו הקרנית, השכבה השקופה בחזית העין, נעשית דקה בהדרגה ומתחדדת קדימה, ולרוב הוא מתחיל בגיל ההתבגרות או בשנות העשרים.
הסימנים הנפוצים הם החלפת מספרים תכופה, ראייה מטושטשת או כפולה שלא מתיישרת במשקפיים, רגישות לאור ושפשוף עיניים.
את האבחנה קובע רופא עיניים אחרי מיפוי הקרנית, ואני, כאופטומטריסטית, מזהה סימני חשד בבדיקת עיניים מקיפה ומתאימה עדשות מגע קשות או סקלריות כשהן נדרשות.
אם ילד או נער אצלכם מחליף משקפיים שוב ושוב, אתם מוזמנים לקבוע אצלי תור לבדיקה.

מה הסימנים של קרטוקונוס בגיל צעיר?

אני שרה, ובבדיקות אני פוגשת הורים שמספרים שהילד "פשוט לא רואה טוב" ושהמשקפיים החדשים כבר לא מספיקים אחרי חצי שנה.
זה אחד הרמזים הראשונים.
הקרנית משנה צורה, ולכן המספר במרשם לא מתייצב.

הנה מה שכדאי לשים לב אליו בבית ובכיתה:

• החלפת מרשם תכופה, במיוחד עלייה מהירה במספר או באסטיגמציה (עיוות בצורת הקרנית שגורם לטשטוש בכל מרחק).
• ראייה כפולה או "צללים" סביב אותיות, גם בעין אחת.
• הילות וסנוורים מאורות בלילה, למשל מפנסי רכבים.
• כיווץ העיניים כדי לראות, התקרבות יתר ללוח, למסך או לספר.
• שפשוף עיניים חוזר, לפעמים בעוצמה.
• הבדל בולט בין שתי העיניים, כשאחת רואה הרבה פחות טוב.

אף סימן מהרשימה לא מוכיח קרטוקונוס.
ילדים רבים מחליפים מספרים בגלל קוצר ראייה רגיל.
מה שמעניין אותי הוא הדפוס: שינוי מהיר, חוסר יציבות, וראייה שלא נהיית חדה גם עם תיקון מדויק.

בגיל צעיר המצב נוטה להתקדם מהר יותר מאשר אצל מבוגרים, ולכן גם ספק קטן שווה בדיקה.
אצל ילדים קטנים אני מתחילה בדרך כלל בבדיקת ראיה לילדים, בקצב רגוע ובמשחק, כדי שיהיה קל לקבל תשובות אמינות.

יש כמה דברים פשוטים שאפשר לבדוק בבית, בלי שום ציוד.
מבקשים מהילד לכסות עין אחת ולקרוא משהו מרחוק, ואז להחליף עין.
אם יש הבדל גדול בין העיניים, או שהילד מתלונן שהאותיות "מרוחות" בעין אחת, כדאי לבוא לבדיקה.
גם ירידה פתאומית בהישגים בבית הספר, קושי לראות את הלוח או הימנעות מקריאה יכולים להיות רמז.
ילדים לא תמיד יודעים להסביר מה הם רואים, ולכן ההתנהגות מספרת לפעמים יותר מהמילים.

למה המצב מופיע דווקא בגיל ההתבגרות?

הסיבה המדויקת עדיין לא מוסברת עד הסוף.
מה שידוע הוא שמדובר בשילוב של נטייה תורשתית, שינויים ברקמת הקרנית ולחץ מכני חיצוני, ובראש ובראשונה שפשוף עיניים חוזר.
אצל חלק מהמתבגרים קיימת גם אלרגיה שגורמת לגרד, והגרד מוביל לשפשוף.

הרבה יותר אנשים מתמודדים עם זה ממה שנהוג לחשוב.
מחקר הולנדי ארצי שפורסם ב-2017 בכתב העת American Journal of Ophthalmology דיווח על שכיחות של כ-1 מכל 375 אנשים, גבוהה בהרבה מההערכה הישנה של 1 מכל 2,000.

לדברי רופא עיניים מומחה לקרנית, "ככל שמזהים מוקדם יותר, כך יש יותר אפשרויות לעקוב אחרי המצב ולהחליט בזמן על המשך הדרך".
זה בדיוק הרעיון שמנחה אותי: לא לחכות שהילד יתלונן, אלא לבדוק כשיש חשד.

אם יש קרטוקונוס במשפחה, אני ממליצה להזמין בדיקה לילדים כבר בגיל ההתבגרות המוקדם, גם בלי תסמינים.
אני גם שואלת תמיד על גרד, אלרגיות ויובש.
לפעמים בדיקה של פני העין ושל שכבת הדמעות, כמו בטיפול ביובש בעיניים, מגלה למה הילד משפשף כל כך הרבה, וזה כבר מקום להתחיל בו.

כשאני מדברת עם נערים על שפשוף, אני מסבירה שהבעיה אינה רק התדירות אלא גם הצורה.
שפשוף חזק עם פרקי האצבעות או עם הציפורניים מפעיל על הקרנית לחץ גדול יותר משפשוף עדין.
לכן אני מציעה להורים לא רק לומר "תפסיק לשפשף", אלא להציע תחליף: טיפות מרגיעות שמתאימות לילד לפי המלצת רופא, מגבת קרירה על העפעפיים, ובירור של האלרגיה שמאחורי הגרד.
כשהסיבה מטופלת, הרצון לשפשף לרוב פוחת.

איך בודקים את הקרנית ומי מאבחן את המצב?

בבדיקה אצלי אני מתחילה בשיחה: מתי התחילו הקשיים, אם יש היסטוריה משפחתית, אילו משקפיים יש היום ואיך הם מרגישים.
אחר כך אני בודקת חדות ראייה בכל עין בנפרד, ובודקת את המרשם בכמה שלבים.
אני בוחנת אם אפשר להגיע לראייה חדה עם משקפיים רגילים, וכמה המספר יציב בין בדיקה לבדיקה.

כשהתמונה לא מתיישבת, למשל כשהמספר קופץ או שחדות הראייה נעצרת בנקודה נמוכה גם עם תיקון מדויק, אני מסבירה להורים או לנבדק מה אני רואה ומפנה לרופא עיניים להמשך בירור.
אני לא מאבחנת קרטוקונוס בעצמי.

אצל הרופא מבצעים "טופוגרפיה של הקרנית", מיפוי תלת-ממדי שמראה את העקמומיות והעובי של הקרנית בכל נקודה.
על בסיס המיפוי הרופא קובע אם יש קרטוקונוס ואיזה שלב הוא, ואם לשקול "קרוסלינקינג", טיפול שמטרתו לחזק את רקמת הקרנית ולעצור את ההתקדמות.
ההחלטה אם הוא מתאים שייכת לרופא בלבד.

אני נשארת חלק מהתהליך.
אחרי האבחנה אני עוזרת לבחור את אמצעי התיקון, ובהמשך מלווה בהתאמות ובשינויים במרשם.
הכול נעשה בשיתוף פעולה עם הרופא המטפל.

כדאי להגיע לבדיקה עם כל מה שיש: משקפיים נוכחיים וקודמים, מרשמים ישנים, ורשימה קצרה של מה שהילד מתלונן עליו ומתי.
אם בן משפחה אובחן בקרטוקונוס, שווה לכתוב גם את זה.
המרשמים הישנים חשובים במיוחד, כי הם מראים איך המספר השתנה לאורך זמן, וקצב השינוי הוא חלק מהתמונה שאני בוחנת.
הבדיקה עצמה לוקחת זמן, ואני מעדיפה לא למהר כדי שהתשובות יהיו אמינות, במיוחד אצל ילדים שמתעייפים מהר.

אילו עדשות מתאימות לקרנית מחודדת ואיך מתאימים אותן?

בשלבים מוקדמים לפעמים משקפיים עדיין מספקים.
כשהקרנית נעשית לא סדירה, משקפיים מתקנים פחות טוב, כי הם לא מפצים על צורת הקרנית עצמה.
אז נכנסות לתמונה עדשות מגע מיוחדות.

אפשרות	איך היא עובדת	למי היא נשקלת
משקפיים	מתקנים את המרשם, אך לא את צורת הקרנית	שלבים מוקדמים, או כתוספת לעדשות
עדשות קשות "RGP" (חומר קשיח שמחזיק צורה ומאפשר מעבר חמצן)	העדשה יוצרת משטח אופטי חלק מעל הקרנית הלא סדירה	קרטוקונוס בדרגות שונות, לפי בדיקה
עדשות סקלריות "Scleral" (עדשות גדולות שנשענות על לובן העין ולא נוגעות בקרנית)	עוטפות את הקרנית ויוצרות שכבת נוזל שמחליקה את פני השטח	קרנית לא סדירה יותר, או כשעדשות קשות לא נוחות

בהתאמה אני מתחילה בבדיקה, ואז בוחרת עדשות ניסיון ובודקת איך כל אחת יושבת על העין.
אני מתחשבת בנוחות, בכמה העדשה זזה בפתיחה ובסגירה של העפעפיים וביציבות הראייה, ומתאימה את העדשה הסופית.
התהליך דורש סבלנות, ולפעמים כמה ביקורים.

אצל ילדים ובני נוער ההתאמה כוללת גם הדרכה: איך מכניסים, איך מוציאים, איך מקפידים על היגיינה.
אני לא מבטיחה תוצאה מראש.
בעדשות לקרטוקונוס מה שקובע הוא מבנה הקרנית של כל אחד ואיך היא מגיבה, ואני מסבירה מה אפשר לצפות בכל שלב.
פירוט על סוגי העדשות ותהליך ההתאמה אפשר לקרוא בעמוד עדשות לקרטוקונוס באתר, ואני לא חוזרת עליו כאן.

אם הראייה משתנה בין העדשות למשקפיים, אני גם מתאימה משקפי ראייה שמשלימים אותן, למשל לשעות שבהן הילד בלי עדשות.

שאלות נפוצות

כמה תשובות קצרות לשאלות שהורים ובני נוער שואלים אותי הכי הרבה.

האם קרטוקונוס גורם לעיוורון?

זה לא נחשב מצב שגורם לעיוורון מוחלט.
עם זאת, בשלבים מתקדמים הראייה יכולה להיפגע משמעותית, ולכן מעקב אצל רופא עיניים חשוב.
כשמזהים קרטוקונוס בגיל צעיר, יש יותר זמן לבחור בדרך טיפול מתאימה.

האם אפשר לעצור שפשוף עיניים אצל ילד?

אפשר לנסות.
מסבירים לילד שהשפשוף לא עוזר, ובודקים את הסיבה: אלרגיה, יובש או עייפות.
אם הגרד חזק, כדאי לפנות לרופא או לרופאת הילדים לבירור אלרגיה.
אני יכולה לבדוק את פני העין ולהמליץ על המשך הבירור.

האם ילד עם קרטוקונוס יכול להרכיב עדשות מגע?

לעיתים כן, וזה תלוי בגיל, בבשלות ובנכונות של הילד ושל ההורים.
אני בודקת כל מקרה בנפרד, ואם צריך, מתחילה בהדרכה עם ההורים.
אם המצב לא מתאים לעדשות, אני אומרת זאת בגלוי.

כל כמה זמן צריך מעקב?

את תדירות המעקב קובע הרופא המטפל, לפי השלב והקצב של השינוי.
בין הביקורים אצלו, אני זמינה לבדיקות מרשם והתאמות, ואם משהו משתנה פתאום, ממליצה לא לחכות.

אחרי שהעדשה נבחרה, מתחיל שלב ההסתגלות.
בימים הראשונים אפשר להרגיש את העדשה, ולכן אני בונה לוח זמנים הדרגתי להרכבה, עם הארכת השעות בהדרגה.
אני גם קובעת ביקורי בקרה, שבהם אני בודקת איך העדשה יושבת, אם יש סימני לחץ על העין ואם הראייה נשארה יציבה.
אם משהו לא נוח, מתקנים את ההתאמה ולא מוותרים עליה.
עדשה שמרגישה טוב ויושבת נכון היא זו שהילד באמת ירכיב.

קרטוקונוס בגיל צעיר ושרה אופטיק: הצעד הבא

כשמסתכלים על הכול יחד, התמונה פשוטה: מרשם שמשתנה מהר, ראייה שלא מתיישרת ושפשוף עיניים הם סיבה לבדוק, ואבחנה בטוחה מגיעה מרופא עיניים אחרי מיפוי הקרנית.
מה שאפשר לעשות כבר עכשיו הוא לא לחכות, ולהגיע לבדיקה כשיש חשד.

אני אופטומטריסטית עם מעל 12 שנות ניסיון ותואר באופטומטריה מאוניברסיטת בר-אילן, והדרך שלי היא סבלנית: מסבירה כל שלב, מתאימה עדשות לפי הקרנית ולא לפי תבנית, ונשארת לצדכם בהסתגלות.
לכל מי שחושד בקרטוקונוס בגיל צעיר, אצל ילד, נער או בוגר, אני מזמינה לפנות אליי דרך עמוד צרו קשר ולקבוע תור לבדיקה.